בחמש שנים האחרונות עברתי דבר או שניים שגרמו לאמון שלי בבני אדם (ובעיקר בגברים) – להיסדק.
אבל אף פעם לא איבדתי את האמון והאהבה להולכים על ארבע…
אני אוהבת את עיניי השקד שמביטות בי בחיבה עזה ללא תנאי כל בוקר מחדש. עיניים שמעולם לא נשקפה מהן שיפוטיות או ביקורת אלא רק אהבה ללא גבולות (טוב, אצל טופי זה קצת קשור גם לפסטרמה).
השבוע, בעקבות תוכן שכתבתי ללקוח, נתקלתי בסיפור של הלן קלר והצטמררתי. הרגשתי שאני מזדהה עם הסופרת העיוורת עד עמקי נשמתי. בסיפור הזה יש את הכל ואת כל מה שהוא אני – יש בו אישה, יש בו כאב עז, יחסים בינלאומיים ומעל הכל – אהבה.
הלן קלר הייתה סופרת ופעילה חברתית אמריקאית. למרות שהייתה חירשת-עיוורת היא הייתה נחושה להגיע להישגים הגבוהים ביותר. היא הצליחה לסיים בהצטיינות את לימודיה בקולג' יוקרתי, לכתוב ספר על ילדותה ונעוריה והפכה לפעילה חברתית שעשתה רבות למען עיוורים וחירשים.
אחת האהבות הגדולות בחייה היו – כלבים.
בשנת 1937 ביקרה הלן קלר ביפן, בסיבוב הרצאות על חייה, והיפנים היו מרותקים. ביפן היא התאהבה בגזע האקיטה שנודע בנאמנותו לבעליו והביאה את גור האקיטה הראשון לארה"ב.
במהלך 16 ימי השיט לארה"ב הלן התחברה כל כך עם הגור החדש, עד כי היא טענה שיש לו רגישות מיוחדת למצבים הרגשיים שלה. למשל, אם בכתה, הוא היה מניח את כפו על הברכה ומלקק את דמעותיה.
כאשר הגיעו לארה"ב, הכריזו העיתונים שהלן קלר הביאה לאמריקה גזע חדש ומרשים של כלבים. אבל לרוע המזל, חייו של קאמי, הגור הנפלא, הסתיימו עוד טרם מלאו לו שמונה חודשים. הלן הייתה שבורת לב ממותו של הגור שלה וכתבה לבחור היפני שמכר לה אותו: "אם אי פעם היה מלאך בפרווה, זה היה קמיקזי. אני יודעת שלעולם לא ארגיש את אותו רוך כלפי כל חיית מחמד אחרת…".
ואז קרה הבלתי ייאמן! ממשלת יפן החליטה לשלוח לה את אחיו של הגור. התחושה ביפן הייתה כאילו לא מילאו את בקשתה שהאקיטה יהיה בן לוויה שלה. בשנים הללו, היחסים בין ארה"ב ויפן החלו להתדרדר והיה חשש שהכלבלב בכלל לא יגיע להלן קלר. למרבה המזל, הספינה הורשתה לעבור והכלב, שקלר תקרא לו "גו-גו", הגיע ביולי 1939, והפך לאקיטה השני באמריקה. זה הכלב שנח לרגליה של הלן קלר בתמונה.
ובכל זאת, ליבי מתכווץ כשאני חושבת עליה.
בעיקר כי אני יודעת שכל אמא נמסה כשהיא מביטה לתינוק שלה בעיניים. והלן קלר אמרה שאם יכלה לראות – החלום שלה הוא להביט בעיניי הכלב שלה.
"הדברים הטובים והיפים ביותר בעולם אינם נראים או נשמעים. אפשר להרגיש אותם רק דרך הלב."
הלן קלר
- בשנת 2010 יצא בהוצאת הקיבוץ המאוחד סיפורה המופלא שהיווה מקור לכתבה זו.
הסיפור המופלא של הלן קלר/ לורנה א. היקוק, הוצאת הקיבוץ המאוחד- ספריית הפועלים
- מקור נוסף:
Psychology Today
Helen Keller and the First Akitas in the United States
טופי ואני 
להשאיר תגובה