לפני ש"הכלב הוא החבר הכי טוב של האדם" הוא חבר טוב של כלב אחר. מי שלא מאמין צריך לראות איך טופי מבקשת לבקר את חברה שלה "זוזי" – הכלבה של השכנים. איך היא מזנקת במדרגות המובילות אליהם ויושבת יפה ליד הדלת בתחינה, מחכה שהדלת תפתח והיא תוכל לשחק עם החברה שלה אחר הצהריים. לפעמים אני חושבת שחבל שאין להן טלפון כך יכלו פשוט לשלוח וואטסאפ ולקבוע ביניהן..

מוזר, לכלבים שהיו לנו כשהייתי ילדה לא היו חברים.

היום מגדלים כלבים אחרת. היום גם מגדלים ילדים אחרת.

אני לא זוכרת למשל שאמא שלי קבעה לי מפגשים עם חברות או ראתה אותי במחול או בטניס, אבל אני שם בכל משחק כדורגל, כדורסל, הופעת מחול ותחרות ג'ודו. או למשל, בשכונה שלנו בימי שישי בערב תמיד תראו ילדים לבושים בפיג'מות כשהם מסתובבים עם שמיכות וכריות בדרכם לישון אצל חברים. וכך, אחת לשבועיים-שלושה אני מתעוררת בשבת בבוקר ובמטבח כבר מחכים 6-8 ילדים לפנקיקים …

כמו שאנחנו קובעים לילדים מפגש עם חברים כך אנחנו קובעים "פליידייט" לכלבים. אנחנו גם לוקחים את הכלבים שלנו לגינה מיוחדת כדי שיפגשו עם כלבים אחרים וממש לא זוכרת גינות כלבים בשנות ה-80…(אגב, מי שחושב שכלבים תמיד נוטים לתקוף כלבים אחרים אולי יופתע מהמהירות בה כלבים בגינה הופכים ללהקה ומהדרך בה הם רצים אל השער כאשר "בא לשכונה בחור חדש"…).

אך האושר האמיתי של טופי, הבחירה האולטימטיבית, פסגת החלומות, הוא כמובן הבית של אורלי וליאור. הבית שלהם בשביל טופי הוא כמו סופרלנד לכל ילד בישראל. בזמן שאנחנו כבר שנה וחצי מתעסקים בדבר הזה שנקרא: "כלב חדש בבית". מנסים למצוא את דרך המלך בין לתת לה אוכל ומים לפני שיוצאים בבוקר, לצאת איתה אחר הצהריים ולהעסיק אותה בפרצי האנרגיה המטורפים שלה ובין שאר עיסוקינו המשניים בחיים – עבודה, לימודים, גידול ילדים.. לאורלי וליאור  יש ארבעה כלבים !

כשטופי נפגשת איתם זה פשוט מקסים – מה קורה? מה נשמע? התגעגעתי! באיזה לבל אתה בקלאש רויאל?!  – כל זה עובר בנביחות שמחה, כשכושי זנב וקפיצות בזויות משונות זה על זה. אם הייתה לה האפשרות הייתה נשארת לישון שם. אני ממש שומעת אותה אומרת: "אפשר לישון אצל אבנר (הכלב..)?"

אין ספק בכלל שקצת השתגענו ושהעידן החדש הזה הוציא מפרופורציות את ילדי שנות ה- 70 וה- 80 שהפכו להורים, אבל גם ברור לי שהכלבים שלנו היום מאושרים יותר והקשר שלנו איתם עמוק יותר, קצת כמו עם הילדים שלנו בעצם.

מימין לשמאל: טופי, וניל שוגי (באמצע), אבנר ומילקי