לא מתלוננת על זה שאני ישנה על הריצפה, או על כך שאתם לא משאירים לי מזגן דולק בכל החדרים, או שאין לי חדר משלי כמו לכל אחד במשפחה הזאת – אבל מה כבר ביקשתי?
אוכל נורמלי!
מה זה השטויות האלה אוכל יבש (ביננו, גם די מסריח) באותה הקערה – כל ערב אותו הדבר.
אני מבלה את ימיי בהליכה אחריכם, מרכינה את ראשי לליטופים, מוכנה אפילו לעיתים אפילו לתת לכם לחבק ולנשק אותי, הכל כדי לקבל קצת מהאוכל הטעים הזה שאתם אוכלים כל הזמן!
כל ערב חביתה, קוטג', לחמניות – מעדנים נפלאים, ניחוחות, מסעדה עם כוכבי מישלן!
ולי ?! נותנים אוכל יבש!
אני ! זאת ששומרת עליכם כל הזמן ואם תחשבו על זה אני בכלל חייבת לטעום קודם מכל מנה – אולי משהו מקולקל, מורעל, אולי לא מספיק תבלינים…?!
אם יורשה לי, להלן רשימת המאכלים שאני אוהבת במיוחד, בסדר יורד:
הקציצות של סבתא
בשר – על האש, בתנור, גם קפוא.
פיצה – עם תירס, בלי, לא מבינה מה כל השאלות הללו בטלפון– פיצה זה הדבר הכי טעים בעולם (אחרי הקציצות של סבתא).
הקציצות של סבתא
הקציצות של סבתא
פנקייק בשבת בבוקר
***
כל ערב, בשעה 22:30 טופי גוררת את רגליה אל הקערה האדומה וכמו בלית ברירה אוכלת את האוכל שלה בחוסר חשק משווע. כל ערב מחדש משעשע אותי לראות איך היא מחכה עד הדקה האחרונה כי אולי אולי תקבל משהו שווה יותר…
טופי ואני 
1 פינגבאק